הגנה מנזקי השמש אצל ילדים ד"ר ניר ארדינסט

הגנה מנזקי השמש אצל ילדים ד"ר ניר ארדינסט

חשיפה לקרינה אולטרה סגולה וילדים
קרינה אולטרה סגולה חודרת יותר לעיניהם של ילדים בגלל שלהם ביחס למבוגרים יש אישונים גדולים יותר ועדשות צלולות יותר. אצל ילדים עד גיל 10 כשני שלישי מכמות הקרינה האולטרה סגולה עוברת בעין בגלל צלילות העדשה וגודל האישונים בהשוואה לנבדקים בני 25 שמעבר הקרינה האולטרה סגולה עומד על 10% בלבד.

Gaillard ER ועמיתיו מאוניברסיטת צפון אילינוי פרסמו בכתב העת IOVS מאמר אודות השינוי של ספיגת קרינת אולטרה סגולה ביחס לגיל הנבדק. הם הציגו קורלציה לינארית מובהקת בין גיל הנבדק ובין ספיגת קרינת אולטרה סגולה (באורך גל של 320 עד 365 ננומטר). המחקר טען כי עכירות העדשה תלויה בשינויים כימים ופוטוכימיים ולא בשינויים של גיל.

נזקי שמש מוקדמים
פרופסור מינאס קורונאו (minas coroneo) מאוסטרליה נחשב כיום לחוקר המוביל בתחום נזקי קרינה אולטרה סגולה בעין. פרופסור קורונאו פיתח יחד עם שותפיו שיטה לגילוי גורמים מקדימים של נזקי שמש לעין. השיטה כוללת שימוש במצלמה עם אור כחול בשילוב פילטר אולטרה סגול. בשיטה זאת קודם נערכים צילומים במנורת סדק (מיקרסקופ הגדלה של איש המקצוע) אשר מפיקה צילומים פלואורסצנטיים אולטרה סגולים. לאחר צילום פלואורסצנטי אולטרה סגול ניתן לראות נוכחות של שטחים עם פלואורסצנטיות מוגברת כפינגואקולה שלא התגלתה באמצעות צילום סטנדרטי או בשימוש במנורת סדק. פרופסור קורונאו ועמיתיו הוכיחו כי צילום פלואורסצנטי אולטרה סגול הצליח לאתר פינגואקולה בילדים פי שלושה בהשוואה לצילום סטנדרטי, כלומר ניתן לראות סימנים לנזקי קרינה אולטרה סגולה שלא נראו בצילום רגיל בעזרת צילומים פלואורסצנטיים אולטרה סגולים.

מחקר שפורסם בכתב העת American Journal of Ophthalmology נעזר בצילום פלואורסצנטי אולטרה סגול לאיתור נזקי קרינה אולטרה סגולה בילדים. המחקר נערך במחלקת עיניים בבית חולים בסינדי אוסטרליה ובוצע על ידי גו-לי אואי ועמיתיו. במחקר התגלה כי צילום פלואורסצנטי אולטרה סגול איתר פינגואקולה בקרב 80% מהילדים בני 12 עד 15 שנים. בנוסף המחקר הוכיח כי שכיחות הפינגואקולה עולה עם הגיל בעשור הראשון והשני של החיים.

משקפי שמש וקרינה אולטרה סגולה
ניתן להגן בפני הקרינה האולטרה סגולה באמצעות כובע מצחייה או כובע רחב שוליים. בנוסף הרכבת משקפי שמש מצמצמת את החשיפה לקרינה האולטרה סגולה באזור העין אך חלק ממשקפי השמש אינם מונעים מכל הקרניים האולטרה סגולות מלהגיע לעיניים. משקפי שמש בעלות עדשות חוסמות UV יחסמו את הקרינה האולטרה סגולה מבעד לעדשות אך קרינה אולטרה סגולה יכולה לחדור מצדדי העדשה וגם מלמעלה. הגנה מלאה של קרינה אולטרה סגולה תתרחש רק במשקפי שמש עם הגנת צד או עדשות במשקפי שמש העוטפות את כל אזור גלגל העין בדומה למשקפי מגן אשר מספקות כיסוי מלא.

קרינה אולטה סגולה והשפעת האישונים
כאמור, משקפי שמש כהים מרחיבים את האישונים ויותר קרינה אולטרה סגולה חודרת לעין בגלל האישון הרחב במשקפי שמש ללא הגנת צד. בחלק האחורי של הלשכה הקדמית  ישנה טבעת הנקראת קשתית (החלק המעניק לעין את צבעה) ובמרכזה נמצא חריר וזהו האישון. האישון משנה את קוטרו בהתאם לעוצמת האור בסביבה ובכך מאפשר ויסות של כמות האור שחודרת לעין (מקביל לצמצם במצלמה). כאשר קוטר האישון גדל פי 2 (למשל מ 3 מ"מ ל 6 מ"מ) שטח פני האישון גדל פי 4 (בגלל ריבוע בשטח היחס לא לינארי). מכאן אם נרכיב משקפי שמש האישון גדל (בגלל ירידה של עוצמת האור בסביבה) ושטח אזור האישון יגדל בריבוע מקוטר האישון שגדל. בגלל יחס ריבועי של שטח האישון יכנס הרבה יותר אור מהצד בזמן הרכבת משקפי שמש שאין להם הגנת צד או יריעות הגנת צד.

אפקט האור הצדדי
מספר מחקרים הראו כי קרניים אולטרה סגולות אלו הנכנסות לעין מהצד או מעל משקפי שמש מתמקדות בגובלת. גובלת הינו הגבול שבין הקרנית ללחמית או האזור שתוחם את גבול הקשתית (צבע העין). קרני אור פוגעות בעוצמת אור חזקה פי עשרים באזור הגובלת האפית וחזקה עד פי ארבע בהיקף העדשה (קורטקס העדשה) בסמוך לצד הקרוב יותר לאף (אזור נייזלי או אזור אפי). למעשה הקרנית (האזור שמתפקד כמו חלון כדורי בפתח העין) מתפקדת כמו זכוכית מגדלת. תפקידה אכן משמש לשבור את קרני האור לעבר הרשתית ומרכז הראייה של העין בפרט אך בגלל עוצמתה הגדולה היא יוצרת את האפקט האור הצדדי. ניתן לראות תופעה זאת בקלות בעזרת פנס, אם מכוונים את אלומת אור הפנס לעבר אדם מהצד ניתן לראות שהאור מתרכז בסמוך לגובלת.

ההסבר למיקום נזקי השמש
קרני השמש המגיעות מאזור הרקה יוצרות את אפקט האור הצדדי ולכן קרני האור פוגעות באזור הגובלת הקרובה לאף בעוצמות גבוהות בעשרות מונים. הנזקים הנפוצים בארצות שטופות שמש הן פינגווקולה ופטריגיום. פינגווקולה הינה נגע  צהבהב שפיר שגדל על לחמית העין בסמוך לגובלת אך אינו חודר לקרנית בניגוד לפטריגיום. פינגווקולה וגם פטריגיום נמצאים לרוב ומתחילים להיווצר באזור הגובלת האפי (הנייזלי), אזור זה הינו אותו אזור בו מתרחש אפקט האור הצדדי. בדומה לתהליך של פינגווקולה ופטריגיום קטרקט קורטיקלי הגורם לעכירות בשכבה החיצונית של העדשה מתחיל גם בצד האפי של העדשה בו אפקט האור הצדדי גם כן בא לידי ביטוי.

הגנה של קרינת אולטרה סגולה בעדשות מגע
נזקי שמש כתוצאה מהאפקט האור הצדדי הם פטריגיום, פינגווקולה וקטרקט (ירוד) קורטיקלי. בעוד משקפי שמש אינם מצליחים למנוע את אפקט האור הצדדי וחדירה מוחלטת של קרינת UV לתוך העין, עדשות מגע חוסמות קרינה אולטרה סגולה יכולות למנוע את אפקט האור הצדדי. בנוסף, עדשות מגע סופגות קרינה אולטרה סגולה יכולות למנוע חדירה של קרינת UV לתוך העין בהצלחה רבה יותר מאשר משקפי שמש ללא הגנת צד.

מחקרים רבים ומיוחד של המחקרים השייכים לפרופסור מינאס קורונאו חקרו את נושא של האפקט האור הצדדי ואת יכולות ההגנה של עדשות מגע סופגות קרינה אולטרה סגולה בנושא זה. אפקט האור הצדדי נחקר ופורסם לראשונה במאמר שיצא לאור בשנת 2003 בכתב העת היוקרתי IOVS. מאמר זה התבצע תחת ניצוחו של פרופסור קורונאו ובו נמצא כי התרחשה ירידה מובהקת בעוצמת הקרינה השייכת לאפקט האור הצדדי. הירידה של אפקט האור הצדדי נמצאה באזור הגובלת הקרובה לצד האף רק בנוכחות והרכבת עדשות מגע חוסמות קרינה אולטרה סגולה. הגנה נוספת שעדשות מגע יכולות להקרנות היא שימור על מצבם של תאי הגזע בגובלת. לתאי הגזע בגובלת יש תפקידים וחשיבות עליונה לתפקוד ובריאות הקרנית. עדשות מגע חוסמות קרינה אולטרה סגולה מכסות את האזור של הגובלת ומקנות הגנה מאפקט האור הצדדי.  כתוצאה מכך, עדשות מגע אלו יכולות לסייע להגן על תאי גזע חיוניים של הקרנית הנמצאים באזור זה מפני קרינה אולטרה סגולית.

כיצד יודעים האם עדשת המגע של הילד חוסמת קרינה אולטרה סגולה
מכון התקנים האמריקאי (ANSI) פיתח תקן של חסימת הקרינה האולטרה סגולה לעדשות מגע ולעדשות להשתלה תוך עינית. בתקן דרגה ראשונה (מוגדרת כדרגה I) חסימת קרינת ה UV נחשבת טובה יותר מדרגה שניה.

עדשות מגע מדרגה I: עדשות מגע אלו חוסמות 90% מקרינת האולטרה סגולה הארוכה (UV-A) ו-99% מקרינת האולטרה סגולה הבינונית (UV-B) אשר נחשבת למסוכנת יותר.

עדשות מגע מדרגה II: עדשות מגע אלו חוסמות לפחות 70% מקרינת האולטרה סגולה הארוכה (UV-A)  ו-95% מקרינת האולטרה סגולה הבינונית (UV-B).

באריזת עדשות המגע החוסמות או סופגות את הקרינה האולטרה סגולה יש לרוב כיתוב או לוגו המציין את יכולות החסימה אך יש לשים לב לדרגת החסימה של העדשה.
החומר בנזוטריאזול שנמצא בתוך עדשת המגע סופג קרינה אולטרה סגולה. בעדשות ללא חסימת UV חומר הגלם של העדשה מצליח לבלום חלק קטן מהקרינה, את אורכי הגל הארוכים של ה UV (שיותר קשה לחסום בגלל אורכם) חומר הגלם חוסם רק כ 10% ואילו את אורכי הגל הבינונים חומר הגלם של העדשה מצליח לחסום כ 30%.

ד"ר ניר ארדינסט, מרצה מן החוץ בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה