סוגי עדשות מגע ד"ר ניר ארדינסט

סוגי עדשות מגע ד"ר ניר ארדינסט

עדשות מגע רכות וקשות מתחלקות לשלושה סגמנטים אופטיים מרכזיים הכוללים חד מוקדי, אסטיגמציה ורב מוקדי (מולטיפוקל) חומר הגלם של עדשות המגע התקדם רבות בשנים האחרונות והטיב עם מרכיבי עדשות המגע. יש לזכור כי חלוקת סוגי עדשות המגע מקבילה לעדשות משקפיים אך בגלל שעדשת מגע נמצאת בתנועה מתמדת בעין (סיבוב, מצמוץ והשפעת כוח הכובד) העיצוב בעדשת המגע מורכב יותר.

חלוקת סוגי עדשות המגע בקרב מרכיבי עדשות המגע בישראל
לפי סקר יורולנס, בישראל מרכיבים רק 4% עדשות מגע קשות והיתר עדשות מגע רכות כאשר כ2/3 מרכיבים עדשות מגע חד-מוקדיות (בעיקר תיקון לרחוק), כרבע עדשות מגע לתיקון אסטיגמציה ורק כ 6% עדשות מגע מולטיפוקליות.

חומר הגלם

בעדשות מגע קשות נושמות (RGP) עשויות מתרכובת אקרילית פלסטית ואילו העדשות מגע אפשר למצוא את חומרי הגלם הידרוג'ל וסילקון הידרוג'ל. הידרוג'ל מורכב ממספר קטן של מונומרים (יחידות), המחוברים בקשר מוצלב ליצירת שרשרת פולימרים (שרשרת ארוכה של יחידות). זהו חומר גלם מאוד הידרופילי, קל לייצור, רך ויציב בשינוי טמפרטורה, אולם אינו מעביר חמצן ברמה גבוהה.
עדשות מגע מסוג סילקון הידרוג'ל , כפי שהשם מרמז, הן בעלות הרכב של הידרוג'ל יחד עם סילקון ביחסים שונים. לעדשות מגע סילקון הידרוג'ל הוכנסו לפולימר תוספת חומרים אחרים בריכוזים נמוכים (לרוב מייצבים ומקשרים) וטיפולי משטח שונים (בהתאם לחברה המסחרית). השילוב של המונומרים של הידרוג'ל עם סיליקון מתקבל חומר גלם בעל מקדם עבירות חמצן (Dk) גבוהה פי חמישה ויותר ממקדם העבירות בעדשות מגע הידרוג'ל, וכך נמנעים נזקי חוסר החמצן (היפוקסיה) בעדשות מסוימות של הידרוג'ל.
עדשות מגע קשות שעשויות מתרכובת אקרילית פלסטית קשיחות מאוד בעלות קשיחות (מודולוס) של כמה מאות מגה-פסקל להבדיל מ 1.0 מגה-פסקל בממוצע עדשות מגע מסוג סילקון הידרוג'ל או ועדשות מגע מסוג הידרוג'ל שהן בעלי 0.4 מגה-פסקל בממוצע.
למודולוס יש קשר ישיר לנוחות ההרכבה, ולכן עדשות מגע מסוג הידרוג'ל פופולריות מאוד כי הן נוחות. תכונות חשובות נוספות הן מקדם החיכוך של העדשה ויכולת ההרטבה, תכונות אלה משתנות מאוד בין עדשת סליקון הידורג'ל אחת לשנייה. מכאן יש מגוון העדשות של סליקון הידורג'ל השונות (בין החברות המסחריות) שיוצר ספקטרום רחב של איכות ונוחות של הרכבה אצל המשתמש.

עדשות מגע חד מוקדיות
אלו עדשות המגע הנפוצות ביותר והן בעלות העיצוב הפשוט ביותר. עדשות מגע אלו יכולות להיות בעלי מבנה ספריי (כדורי) ואספרי (שאינו כדורי) שהינו מבנה הדרגתי שטוח מדורג ככול שמתקרבים להיקף העדשה. כל העדשות המגע החד מוקדיות הינן בעלי מוקד אופטי יחיד (בדרך כלל לרחוק או לקרוב בלבד). רוב העדשות שנמכרות לצרכנים הן עדשות מגע לקוצר ראייה (עדשות מגע מינוס) ולכן טווח הנתונים של עדשות אלו רחב יותר בהשוואה לעדשות מגע של רוחק ראייה (עדשות מגע פלוס).

התווית ההרכבה של עדשות חד מוקדיות נעות מהרכבה שנתית ועד חד-יומיות כאשר העדשות חודשיות והדו-שבועיות נמצאים בטווח זה. עדשות שנתיות או קבועות הרכבו בעבר למשך 12 עד 15 חודשים וכיום עדשות אלו כמעט ולא בשימוש.  עדשות המגע להרכבה חודשית (משלכות לפח לאחר חודש) ועדשות מגע דו-שבועית נמצאות בשימוש נרחב (החלפה של 2 עדשות בחודש). עדשות המגע החד-יומיות (הרכבה ליום בודד בלבד) זוכות להצלחה רבה הודות לנוחות השימוש, נוחות ההרכבה והעדר עלות של מוצרי חיטוי. בנוסף, האדם המרכיב עדשות מגע חד-יומיות נהנה מפרופיל בטוח ובריא של הרכבה.
עדשות מגע טוריות לתיקון אסטיגמציה
עדשות מגע לתיקון אסטיגמציה נקראות עדשות מגע טוריות ובדומה לעדשות צילנדר במשקפיים הן מתקנות את הליקוי האסטיגמטי של העין. בניגוד לדעה הרווחת ליקוי אסטיגמטי שכיח מאוד באוכלוסייה. בארה"ב שכיחות האסטיגמציה הינה 34%. מחקר נוסף מצא  שבבריטניה 47% מהנבדקים היו בעלי אסטיגמציה של 0.75 דיופטר לפחות בעין אחת. כיום יש מגוון רחב ביותר של אפשרויות זמינות להתאמת עדשות מגע לפציינטים אסטיגמטיים. עדשות מגע טוריות זמינות כיום במגוון רחב של חומרי גלם, אופני הרכבה ותדירויות החלפה.
עדשות מגע רכות טוריות מגוונות בשיטות הייצוב, שיטות הייצוב השונות נבדלות זו מזו באיכות הראייה ונוחות ההרכבה. בנוסף, ההבדלים בשיטות הייצוב השונות בין החברות השונות משפיעים על מנח העדשה (ייצוב הצילנדר מבחינת מהירות ודיוק זווית האסטיגמציה) ולמעשה תכונה זאת היא החשובה ביותר בעדשת מגע טורית.
שיטות העיצובים השונים של עדשות מגע טוריות כוללות שיטות שונות  Prism Ballast, שיטת ייצוב 4 ו-8, שיטת ייצוב מואץ (ASD), שיטת ייצוב Thin Zone (הידועה גם כייצוב דינאמי), ושיטת ייצוב Truncated (שיטת קיטום), שיטת ייצוב של המשטח האחורי ושיטת ייצוב של המשטח הקדמי.
שיטת ייצוב  Truncated היא השיטה הראשונה שנעשה בה שימוש לייצוב עדשת המגע הרכה בעין. בשיטה זאת חותכים את החלק התחתון של העדשה בצורה אופקית כך שכל החלק התחתון מונח על העפעף התחתון. טכנולוגיית Prism Ballast הייתה שיטת הייצוב השנייה שנעשה בה שימוש לייצוב של עדשות מגע טוריות. בשיטה זאת ישנו עיבוי בחלק התחתון של העדשה שמשמש כמשקולת בכדי לייצב את העדשה. בשיטת ייצוב Thin Zone ישנם אזורים דקים מאוד בחלק העליון והתחתון של העדשה שעוזרים לייצוב. החלק המרכזי של עדשת המגע יכול להיות מיוצר בעובי המתקרב לעדשות מגע ספריות ובעצמות דומות, והדבר מוביל לשיפור הנוחות ולשיפור ביצועי אספקת החמצן, אך לעתים פוגע ביציבות הסיבובית.
עיצובי Prism Ballast חדשים יותר מנסים למזער את האינטראקציה עם העפעף התחתון, המערערת את היציבות של העדשה. יש ראיות לכך ששיפורים שהוכנסו לאחרונה בעיצובי עדשות מגע Prism Ballast שיפרו חלק מההיבטים של ביצועיהן, לדוגמה עיצובי Prism Ballast מודרניים מפגינים מהירויות התייצבות טובה למדי אך עיצובים אלו עדיין מושפעים מכח הכבידה ועיבוי העדשה מפריע לעפעף התחתון.  שיטת ייצוב מואץ הינה שיטת הייצוב הנעזרת ב4 אזורי ייצוב (הנגזרים מעיבוי צד מיוחדים של העדשה) ופרופיל עדשה דק (שאינו מפריע לעפעף התחתון). שיטה זאת נוחה ובעלת זמן ייצוב מהיר ביותר מרגע שמרכיבים את העדשה בעין.  בנוסף, שיטת הייצוב המואץ אינה מושפעת מכוח הכבידה כמו עיצובי Prism Ballast.
מחקרו של ינאג שהתפרסם ב Ophthalmic and Physiological Optics קבע כי הסיבות שבעבר הנבדקים הפסיקו להרכיב עדשות מגע טוריות הן חוסר נוחות וחדות ראייה לא טובה ולא יציבה. בשנים האחרונות שיעור ההצלחה בהתאמת עדשות מגע טוריות השתפרו לעין כערוך.  כיום, בקרב מרכיבי עדשות המגע בעלי האסטיגמציה נמצאו שיעורי ההצלחה שעומדים על למעלה מ 90%, זאת בהשוואה לשיעור הצלחה נמוכים בהרבה שעמדו על 69% בלבד לפני כעשר שנים. עיצובי עדשות מגע חדשים נוטים יותר להפחית את סיבוביות העדשה ולשפר את היציבות הסיבובית. הדירות משופרת, זמני החלפה תכופים יותר, פרמטרים מורחבים, חדירות גבוהה לחמצן ותכונות לחות טובות יותר תרמו, גם כן, להצלחתן הרבה של עדשות מגע אלו.

עדשות מגע רב-מוקדיות (מולטיפוקליות)
עדשות מגע רב-מוקדיות: אלו עדשות מגע מיוחדות שמיועדות בעיקר לקהל של גילאי 45 ומעלה בעלי זוקן ראייה (פרסביופיה, חוסר יכולת לבצע פוקוס לקרוב). עדשות אלו מקנות יכולת תיקון למרחק, אזור ביניים (מחשב למשל) ואזור עבודה קרוב (למשל קריאה). עדשות מגע מולטיפוקליות זוכות לעלייה רבה בביקוש בשנים האחרונות. לרוב, מעל גיל 45 קיים רצון גדול להיפטר מהרכבת משקפיים ולהישאר עם מראה צעיר, העיסוק בספורט שזוכה לפופולאריות רבה בפלח קבוצת גיל זאת גם תורם לעלייה בביקוש. לאוכלוסיית הרכבת עדשות מגע מולטיפוקליות יש מצד אחד מוטיבציה רבה להרכבה אך מצד שני עם העלייה בגיל מופיע יובש בעיניים (עין יבשה) המקשה על ההרכבה. בשנים האחרונות פותחו חומרי גלם חדשניים עם מרכיבי לחות ושיטות עיצוב של עדשות מגע מולטיפוקל שהגדילו את אחוזי ההצלחה של התאמת עדשות מגע מולטיפוקל בעשרות אחוזים.
בעדשות מגע מולטיפוקל נעזרים בשתי שיטות עיקריות. השיטה הראשונה והיותר פופולארית היא שיטת הראייה הסימולטנית (simultaneous) בשיטה זאת עדשת המגע מורכבת משני מרשמים לפחות בתוך העדשה (לרחוק ולקרוב) בתבניות טבעתיות. תפיסת ראייתו של הנבדק בוחרת במרשם (רחוק או קרוב, הנמצא בתוך טבעות העדשה) בהתאם לפוקוס ולמשימה (למשל אם הנבדק יביט למרחק הוא יתעלם מהטבעות בהיקף העדשה המיועדות לקרוב). השיטה השנייה בעדשות מגע מולטיפוקל היא שיטת הראייה לסירוגין (translating או alternating) כאשר שיטה זאת מוצלחת יותר בעדשות מגע קשות ומאוד מאתגרת ליישום בעדשות מגע רכות.
בעדשות מגע מולטיפוקל בשיטת הראייה הסימולטנית נעזרים בשלושה עיצובים עיקריים שמקנים ראיית מוקדים במקביל. העיצובים העיקריים הינם מסוג שבירה, מרכז משותף ואספריי כאשר בעיצוב אספריי קיימים 3 תתי סוגים (משטח קדמי, משטח אחורי ו zonal).
לפני מספר שנים, עדשות מגע לטיפול בזוקן ראייה כללו עדשות מגע מונוויזן. בשיטה זאת סופק מרשם לרחוק לעין הדומיננטית בעוד העין השנייה זכתה למרשם לקרוב. בשיטה זאת יש פגיעה בראייה התלת מימד (ראיית הסטריאו) והשיטה זכתה להצלחה של70% בלבד. אופציה שנייה לטיפול עדשות מגע בזוקן ראייה כללו את עדשות המגע הקשות אך עם נוחות הרכבה פחותה. עם ההתקדמות וההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום עדשות המגע הרכות המולטיפוקליות אחוזי ההצלחה עלו וסייעו רבות באיכות הראייה לנבדקי זוקן הראייה. המפתח להצלחה בהיענות לצרכים הראייתיים של הנבדק בתחום עדשות המגע המולטיפוקל הוא תיאום הציפיות מול הנבדק (בהתאם לעיסוקו) והדרכה מקיפה על עדשות המגע כולל התמודדות עם מצבי יובש.
ד"ר ניר ארדינסט, מרצה מן החוץ בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה