פטריגיום (Pterygium) ד"ר ניר ארדינסט

פטרגיום הינו נגע שפיר שכיח אשר שכיח בישראל ובארצות שטופות שמש.

פטריגיום

נגע שפיר שכיח של העין בעיקר בארצות שטופות שמש. פטריגיום הינו צמיחה של רקמה פיברווסקולרית (קרום המכיל רקמת חיבור (וכלי דם) על פני הלחמית (השכבה מעל לובן העין) ועל גבי הקרנית.

מה קורה בפטריגיום

בפטרגיום מתרחש בעיקר ניוון של קולגן (סוג של חלבון) ושגשוג (פרוליפרציה) של פיברובלסטים (סוג של תאים ברקמת חיבור). לרוב הפטריגיום יהיה בצד הקרוב לאף בגלל תופעה הנקראת "אפקט האור הצדדי" בה האור שהמגיע מהצד הרקתי יתרכז בסמוך לגובלת (גבול הקרנית והלחמית) הקרובה לצד של האף.

שם בעברית

הפטריגיום נקרא בשלושה שמות: תבלול, אין להתבלבל עם קטרקט (ירוד) הנושא שם דומה, חלזון (עקב התקדמותו האיטית לעבר מרכז האישון) ונחש העין (שוב, בגלל התקדמותו האיטית).

גיל
פציינטים מעל גיל 40 הם בדרך כלל  עם השכיחות הגבוהה ביותר של ממצאי פטריגיום.
מין
פטריגיום שכיח אצל גברים פי 2 מאשר אצל נשים.

מאפייני ומצבי הפטריגיום

ברוב המקרים הפטריגיום נמצא בפרופיל שקט (סטטי) ואינו מגורה. במקרים אחרים הפטריגיום נמצא במצב פעיל בו הוא מודלק, מגורה ומתפשט באטיות לעבר הקרנית ולכיוון מרכז האישון.

סימני הפטריגיום

באופן כללי הפטריגיום נראה כמעין קרום לבנבן, צהבהב, ורוד, ורדרד או אדום (בהתאם למצבו שקט או מגורה ולכמות כלי דם). ברוב המקרים הפטריגיום יופיע בצד בצד שקרוב לאף בעין (הצד האפי). צורת הפטריגיום הינה משולש (במצב הקל) או בצורת טרפז (במצב מתקדם יותר) כאשר בסיס הנגע של הפטריגיום נמצא בסמוך לגובלת (החיץ בין הלחמית לקרנית בגבול של "צבע" העין והקדקוד פונה לעבר מרכז האישון. מחקר שפורסם באוקטובר 2015 ע"י אונר ועמיתיו הראה פגיעה ברקמת הקרנית שנגרמת ע"י הפטריגיום.

 

תסמיני (סימפטומים) הפטריגיום

פטריגיום בפרופיל שקט יגרום לעיתים לטשטוש ראייה (עקב אסטיגמציה היוצרת עיוות של הקרנית) ולגירוי קל.  במצב גירוי תהיה תחושת גוף זר (הרגשת חול בעין), צריבה, דמעת, תחושות בעירה, יובש, יובש. במקרים חמורים תהיה תחושת יובש קשה (עקב הפרעה לשכבת הדמעות) והפרעה תמידית לראייה (פטריגיום מתקדם שמגיע למרכז האישון חוסם את ציר הראייה).

מה הסיבות או הגורם לפטריגיום?

הסיבות או הגורמים לפטריגיום אינם חד משמעיים יחד עם זאת  היווצרות הפטריגיום נקשרת (קיימות גם עדויות רבות ממחקרים) לאזורי קווי הרוחב ולקרבה לקו המשווה. לכן לחשיפה לקרינה אולטרה סגולה ישנה השפעה על היווצרות הפטריגיום. בנוסף, גורמים כמו קשר משפחתי משפיעים וגורמים סביבתיים וחיצונים לרבות רוח, סביבת אבק ויובש תורמים גם הם לצמיחת הפטריגיום.

הסיבות (אינדקציה) לניתוח פטריגיום

סיבות קוסמטיות (מראה הקרום שמסב מטרד לנבדק) מובילות במקרים רבים את הנבדק לשקול ניתוח הסרת פטריגיום. הסיבה השנייה לניתוח פטריגיום  הינה במקרים בהם הפטריגיום נמצא במצב שאינו שקט, מצב או פורפיל לא שקט של הפטריגיום יגרום לתסמינים ופגיעה באיכות החיים של הנבדק. הסיבה השלישית של ניתוח פטריגיום הינה שימור הראייה, במצבים בהם הפטריגיום גדל במהירות לעבר מרכז האישון קיים סיכון לעיוות הקרנית ולחסימת ציר הראייה. למרות שאין הפרעה לראייה (להוציא יובש) הסרת הפטריגיום תמנע הפרעה לראייה בעתיד למעשה תשמר את הראייה התקינה. ישנה חשיבות לביצוע הסרת הפטריגיום מוקדם ככל האפשר בפרופיל התקדמות מהיר של הפטריגיום כיוון שתוצאות מוצלחות של הניתוח עולה ככל שהפטריגיום הוסר בשלבים מוקדמים יותר.

 ניתוח להסרת פטרגיום

הניתוח מתבצע תחת הרדמה מקומית וניתוח זה מתבצע במשטח העין (לא בתוך העין) ומוגדר כפעולה שאינה מורכבת לאיש מקצוע מיומן. אורך הניתוח כ 20 עד 30 דקות ובעל שיעורי הצלחה (בניתוח ראשון של הסרה) של מעל 95%.

סוג ההרדמה בניתוח להסרת פטרגיום

בהרדמה לפני הניתוח להסרת פטרגיום נעזרים בטיפות מקומיות (טופיקליות) של אלחוש או ג'ל אלחוש כאשר השפעת חומר האלחוש מידית.

מניעת חזרת הפטריגיום

מחקרו של Sharma  ועמיתיו (פורסם בשנת 2000 בכתב העת (Ophthalmic Surgery and Lasers הראה כי היעילות של מיטומיצין סי בריכוז 0.02% זהה ליעילות של שתל לחמית. המחקר של Altiparmak ועמיתיו (פורסם בשנת 2007 בכתב העת International Ophthalmology) הראה כי השילוב בין מיטומיצין סי ושתל קרנית מקטין מאוד את הישנות  הפטריגיום (2 מתוך 15 עיניים שנבדקו) ולהוציא בצקת לא נצפו סיבוכים נוספים בשילוב הטכניקות.

שתל לחמית (Conjunctival autograft)

בניתוח מסירים את רקמת הפטריגיום ומכסים ברקמה לחמית בגודל דומה את החלל שנוצר בעקבות הסרת הנגע. את הרקמה החדשה לוקחים באזור שנמצא מתחת לעפעף העליון (בגלל שהאזור מוסתר על ידי העפעף העליון) ומעגנים אותה באמצאות דבק ביולוגי או תפרים עדינים. הכיסוי של הרקמה החדשה נועד למנוע את חזרה של נגע הפטריגיום.

מיטומיצין סי (Mitomycin c)

פרוצדורה נוספת אחר ניתוחית שגם מונעת הישנות של הפטריגיום היא השימוש בתכשיר מיטומיצין סי (Mitomycin c). מיטומיצין סי מונע חלוקת תאים ובכך מונע את חזרת הפטריגיום. אזור ההסרה של הפטרגיום בלובן העין נחשף לספוג טבול במיטומיצין למשך 3 דקות בלבד.

 

לאחר ניתוח הסרת הפטריגיום

מיד לאחר הניתוח חובשים את העין, החבישה מתבצעת בשילוב משחה אנטיביוטית שתפקידה למנוע זיהומים. יום לאחר הניתוח נערכת ביקורת והחבישה מוסרת, בביקורת בודקים את האזור המנותח והפציינט ממשיך להזליף טיפות עיניים ולמרוח משחות עיניים. קומפרסים קרים המונחים למספר דקות באזור הניתוח מסייעים לתחושת אי הנוחות (לעיתים הנבדק סובל מגירוי, בצקת או תחושת גוף זר), במידה וקיימים כאבים ניתן לנטול כדורים לשיכוך כאב או כדורים נוגדות דלקת שאינן סטרואידים.

 

ניתוח הפטריגיום ע"י רובוט

באוקטובר שנת 2015 בוצע לראשונה ניתוח הסרת פטריגיום באמצעות המערכת הרובוטית הנקראת דה וינצ'י (DaVinci Si HD ) באדם בן 73  שסבל מפטריגיום דו צדדי (בצד האפי והצד הרקתי). המקרה פורסם בכתב העת "קרנית".

הגנה ומניעת פטריגיום

כובע והרכבת משקפי שמש מונעים את נזקי הקרינה למשטח העין והרקמות התומכות. עדשות מגע חוסמות קרינה אולטרה סגולה יעילות במניעת חדירה של קרינה אולטרה סגולה לתוך העין במקרים ובהם למשקפי השמש אין הגנת צד. עדשות מגע אלו ימנעו גם את ההשפעה המזיקה של הקרינה האולטרה סגולה לקרנית והתקדמות הפטריגיום.

 

ד"ר ניר ארדינסט, מרצה מן החוץ בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה
המידע באתר אינו אמור להחליף ביקור או ייעוץ אצל איש המקצוע או הרופא, ייעוץ רופאי כרוך בביקור פורמלי והליך בדיקה אצל איש המקצוע . המידע נועד לשפר את ההבנה והידע בתחום התוכן בלבד. הטיפולים וההליכים המתוארים באתר אינם מהווים המלצות לטיפול רפואי או להליך רפואי וכל מטרתם לספק מידע, תיאור והסברים אודות טיפולים והליכים מקובלים בתחום. האתר מוגן בזכויות יוצרים, אין להעתיק ו/או לצטט ו/או להקריא ו/או לסרוק מהאתר בכל צורה שהיא לרבות צילום מכל סוג ו/או סריקה דיגיטלית ו/או הקרנה ואמצעים אלקטרוניים שונים ללא אישור מד"ר ניר ארדינסט. הפרה של הנ"ל תגרור נקיטת צעדים משפטיים על הפרת הזכויות. האתר מוגן בזכויות יוצרים – כל הזכיות שמורות©